"זכור נזכור ראשית אהבתנו, בעודה רהויה כאילת, יעלת חן משפלת עינים, והנה גדלה מאד ופניה גלויים וקולה עמוק. יפות עיתותיה". (זכרון ראשית דברים, לאה גולדברג, שירים ב´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"לפנות ערב עומדת מול שדות התלתן, באויר ירקרק וצונן וצלול, געית הפרות החוזרות לרפתן כמזמור אהבה של אלול". (סתיו בהיר, לאה גולדברג, שירים ב´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"שאהבה נפשי, שאהבה נפשי, מחר יהיה ערב היפה בריבוא ערבים". (מחר, לאה גולדברג, שירים ב´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"אותו בוקר אביב צמחו לשמים כנפיים. ובנודם מערבה אמרו השמים החיים את תפילת הדרך: "אלוהינו, הביאנו בשלום אל מעבר לים, אל מעבר לתהום, ולעת סתיו החזירנו אל הארץ הקטנה הזאת, ששמעה אל שירינו". (משירי ציון, לאה גולדברג, שירים ב´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"אשרי שאינו מבקש מחילה מעינו הרואה של היום, אשרי שהיו לו חתן וכלה ההקיץ והחלום". (שבחי היום, לאה גולדברג, שירים ב´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"שויתי נפשי בשכבי ובקומי, בטל, בניחוח השחת. כגמול עלי אמו, כגמול עלי יומי. וטוב לנו, טוב לנו יחד". (לאה גולדברג, שירים א´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"פני השמים ממעל גדולים עד מאד, צל כנף ירטט על לבנת הדרך. זמר לדלי שחזר מחשכת הבאר וישפוך את מימיו הזכים אל שעה לבנה". (יום, לאה גולדברג, שירים א´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"כמו כוכבים המוצאים את הדרך לכל חלון, כמו יום המציץ אל כל עין נפקחת, כאור, אצבעות שנגעו בנימת החלום האחרון והרעידו שמחה, וימוג הפחד ויהי מזמור". (ילדות, לאה גולדברג, שירים א´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"טנא מלא כוכבים, ריח דשאים דובבים, עמוק, עמוק בטל פועם לבבי. הנה פעמיך קרבים. הרעידו ריבוא רביבים. עמוק, עמוק בטל פועם לבבי". (לילה, לאה גולדברג, שירים ב´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"מחר אנחנו נצא אל חוף נחל ירוק, במימיו איבדה החמה טבעת זהב. אנחנו נשוט בסירה בנחל ירוק, עמוק, עמוק במימיו טבעת זהב. המכמורת תרד למצולה, תעלה הטבעת ברשת. תענדנה על אצבעי: הרי את מקודשת". (מחר, לאה גולדברג, שירים ב´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
"מוטב, נשתוק, וכל אחד ידע, שקסם רגע זה דופק על לבבו. קבלנו בברכה! – הן סוף האגדה לא יאחר לבוא". (סוף, לאה גולדברג, שירים א´, הוצאת הקיבוץ המאוחד)